פרטי הלכה הנוגעים לשבת ויום טוב של שבועות - תשע"ח

השנה בעז"ה יחול יו"ט של שבועות במוצאי שבת. לכן כדאי לשים לב למספר עניינים הנוגעים לשנה זו בפרט, ונסדרם לפי סדר הזמנים.

 

ערב שבת

א. להדליק נר נשמה שיספיק עד לאחר כניסת החג במוצ"ש. רצוי נר של 48 שעות או יותר. ולכל הפחות של 26 שעות. 

ב. להכין נייר טישו חתוך לשמושים השונים למשך שני הימים.

ג. מי שמשתמש בחגז יש לחבר את החגז כבר מערב שבת כיון שאסור לחברו ביום טוב משום תקון כלי, שמכשירי אוכל נפש שאפשר לעשותם בערב יום טוב אין לעשותם ביו"ט.

שבת

באופן כללי אסור להכין משבת לצורך מוצ"ש, לכן:

א. אסור להניח בשבת ע"ג הפלטה מאכלים לצורך מוצ"ש, כמו כן סידור כלי השולחן סכו"ם וכד', כל הפעולות הללו מותרות רק לאחר צאת שבת. לכן יש לאחר קצת את זמן סעודת ליל חג השבועות כדי שיספיקו התבשילים להתבשל. בינתיים אפשר לנצל את הזמן ללימוד תורה אישי או משפחתי עם הילדים וכד'.

ב. הוצאת מאכלים מוקפאים ע"מ להפשירם למוצאי שבת, יש אוסרים משום הכנה אא"כ יופשרו בשבת ויטעם מהם בשבת עצמה (שש"כ), ויש מתירים שאין זה נחשב הכנה (חזון עובדיה), ואפשר לסמוך להקל.

ג. מותר לישון בשבת אפילו כמחשבתו שישן ע"מ שיהיה לו כח להשאר ער בלילה, ואין בכך משום הכנה. אך לא יאמר בפיו שישן לצורך הלילה (עיין מ"ב רצ סק"ד), ויש שמקילים בכך.

ד. מצוה להמנע מאכילת סעודה קבועה בערב יום טוב מתחילת שעה עשירית (זמנית) כדי שיהא תאב באכילת סעודת יום טוב. לכן אם אפשר עדיף להקדים סעודה שלישית לפני שעה עשירית, אמנם אפשר לאכול גם לאחר מכן אך ימעט באכילת פת, ויאכל מעט יותר מכביצה פת שבכך יצי"ח סעודה שלישית. (תקכט א רמ"א ומ"ב שם). ולענין תפילת מנחה עדיף לפני סעודה שלישית (רמ"א רצא ב, בא"ח ש"ב חיי שרה יד).

ה. לבישת בגדים לכבוד יום טוב מותרת כיון שנהנה בהם כבר בשבת עצמה, אך לא יאמר בפיו שלובש לכבוד יום טוב וכנ"ל.

ו. רחיצת הגוף בשבת מותרת רק במים קרים (או"ח שכו א). אמנם ביום טוב למנהג הספרדים מותר לרחוץ גם במים חמים שהוחמו מערב יום טוב (תקיא ב). ומותר להשתמש במים חמים של דוד שמש לרחיצת הגוף ביום טוב. ולמנהג האשכנזים כשמצטער מותר להתקלח בפושרים והיינו להוסיף חמים להפיג את צינת המים. (רמ"א שם, ומ"ב סק"יט). גם ביום טוב אין להשתמש בסבון מוצק אך מותר בנוזלי. ויש להזהר מסחיטת שער (מ"ב שכה סק"כה).

זמן שעה עשירית בשבת בשדרות: 16:05

מוצאי שבת ליל חג השבועות

א. אומרים "ותודיענו" כהבדלה בתפילה, ואם שכח אינו חוזר.

ב. הנשים תאמרנה במוצ"ש "המבדיל בין קודש לקודש" ואז יכולות לעשות את כל המלאכות המותרות בחג הדלקת הנר וכמ"כ שאר מלאכות לצורכי אוכל נפש, לבשל, לחמם על הפלטה, לסדר את השולחן וכו'.

ג. מותר להסיר את פחיות הנרונים ולשים במקומן חדשות, כמו כן להכניס פתילה לתוך השמן.

הדלקת הנר תיעשה רק ע"י העברת אש קיימת כגון מנר נשמה וכד'. כמ"כ יש להקפיד לאחר הדלקת הנר שלא לכבות את הגפרור ולהניחו שיכבה מאליו.

ד. בקדוש משלבים גם הבדלה ע"פ סדר יקנה"ז כמו שמפורט בסדורים. ניתן לברך "מאורי האש" על הנר שהודלק כנר יום טוב וא"צ להדליק נר נוסף לשם כך.

זמן היתר עשיית מלאכה במוצאי שבת: 20:13 

לנוהגים כר"ת: 20:47

יום חג השבועות

א. רבים נוהגים לעשות קדוש לאחר תפילת שחרית ולאכול עוגות וכד'. כדי לצאת יד"ח קדוש במקום סעודה יש לאכול לכל הפחות כזית עוגה שברכתה מזונות. ויש לשים לב שעוגות גבינה אע"פ ששמו בתוכן קמח, כל שהמטרה היא רק להעמיד את הגבינה ולכן ברכתן שהכל, ולא יוצאים בהן יד"ח סעודה לענין קדוש.

בעז"ה נזכה כולנו עם כל שאר בית ישראל לקבלת התורה ביום הקדוש יום מתן תורתינו הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה.